מיומנו של אוהד ריאל מדריד

אני אוהד ריאל מדריד, זהו, אמרתי את זה.
לא בגלל כריסטיאנו, מוריניו, קאקה, בקאהם, זידאן או אפילו ראול, אני אוהד ריאל מדריד כי ככה יצא.
לא זוכר למה בדיוק נדבקתי דווקא לריאל בערך בגיל 7, הגיל בו התחלתי לגבש את הקבוצות האוהבות עלי באירופה לאחר שבארץ כבר ננעלתי על הפועל ת''א.
אני זוכר את מקמנמן ואת סולארי, את רוברטו קרלוס ומוריינטס, האלגרה, סלגדו שלא סבלתי, ראול בראבו הקירח,פאבון הבינוני ועוד המון שחקנים שרובם נעלמו וספק אם מישהו מהאוהדים הצעירים של ריאל שמע את שמם.
יחד עם האהבה לריאל מגיעה כמובן השנאה לברצלונה, לא משנה מי משחק בריאל וכמה אתה לא מבין למה סלגאדו שוב פותח, אתה תמיד תשנא יותר את ברצלונה ובמקרה שלי, במיוחד את פויול.
כשסיפרתי לבן, אוהד ברצלונה, שהשחקן שאני הכי שונא בקבוצה הקטאלנית שלו הוא פויול, הוא לא הבין.
''מה יש לך לשנוא בפויול?'', ''פויול הכי גבר בעולם, שחקן גדול'' וכמובן ''אני שונא אותך על זה שאתה שונא את פויול'' שהגיע רק לפני כמה שעות.
ניסיתי לחשוב קצת למה אני שונא את פויול ולא הצלחתי להגיע לתשובה חד משמעית אבל יש דברים שאין לי ספק שגורמים לי לשנוא אותו.
א'. הוא הקפטן של ברצלונה, כל כך הרבה שנים, לא משנה כמה בינוני הוא יהיה לפעמים, הוא תמיד יהיה שם, ידחוף רגל, ינגח, יפספס לא משנה מה, הוא שם.
נדמה שהוא תמיד היה, כאילו שכבר 20 שנה הוא הקפטן של ברצלונה, ומה הכי מעצבן? שלא נראה שזה עומד להיגמר בקרוב.

ב', המראה שלו, בואו נדבר על זה, מדובר במכוער בצורה מיוחדת.
לא כיעור מעניין כמו של ריברי, לא חוסר יופי כמו של אלקסיס סאנצ'ז, פויול מכוער בצורה מעצבנת.
ריעמת השיער הזאת, התלתלים המוגזמים שאין לך ספק שמסתירים לו, כשאתה רואה אדם כל כך מכוער עם המדים השנואים של ברצלונה, קשה לך להישאר אדיש.

ג'.שפת הגוף.
אני לא יכול לסבול את הצעקות שלו, אחרי שהוא מבקיע, כשהוא מכוון את ההגנה, כשהוא עולה לנגוח, לא יכול לסבול את זה.
הדבר היחיד שטוב בגוף שלו זה האיטיות שנחמד לראות שהשתלטה עליו, פויול של היום פחות מפחיד מפויול של פעם.

זהו, לא כל כך הצלחתי למצוא סיבות נוספות ואני גם לא חושב שצריך,
אני פשוט שונא את קרלס פויול ואין לי שום בעיה עם זה, להפך, אני גאה בזה.

אם נחזור לליל אמש, זה לא היה סתם ניצחון על ברצלונה, זה היה ניצחון על ברצלונה עם 2 גולים באשמת פויול, מה צריך יותר מזה?
סוף סוף לראשונה מאז 2007, מנצחים את בארסה בליגה וקרובים להבטיח אליפות.
המפלצת הקטאלנית, מי שהפכה לקבוצה של המדינה (והעולם), מפסידה בביתה וכנראה מאבדת את האליפות במשחק מול יריבתה השנואה.
כן, בארסה עדיין קבוצה טובה יותר מריאל, אני עדיין חושב שהם יקחו את ליגת האלופות וסביר להניח שגם את האליפות בעונה הבאה אבל למרות הכל, הניצחון אתמול פשוט סתם כל כך הרבה פיות, הכניס כל כך הרבה אוהדי הצלחות לחוויות אכזבה כמעט ראשונה ולמי שכל כך שונא את הקבוצה של המדינה בכדורסל, לראות את גרסאת הכדורגל שלה מפסידה לקבוצה שלי זה באמת נחמד.

ומילה אחרונה לפויול, אחרי העזרה שלך אתמול, עוד יותר קשה לי לשנוא אותך.
Hala Madrid

 

מרגל? תתרגל

ב-1984 פנה ג'ונתן פולארד לאביאם סלע, אלוף משנה בחייל האוויר והציע למכור לו מידע שהיה ברשותו בשל עבודתו כמנתח חומרי גלם מודעיניים, כשנה לאחר מכן נתפס על ידי האמריקאים ונגזר עליו מאסר עולם שעתיד להסתיים ב-2015.
לא ברור אם האמריקאים ישחררו את פולארד ב-2015, לא ברור אם האמריקאים ישחררו את פולראד ב-2012 ולא ברור אם ישחררו אותו בכלל.

לאורך השנים אנחנו עדים למאבק למען שחרורו של פולארד ונסיונות של גורמים שונים ללחוץ על האמריקאים לשחרר אותו, גם בשבועות האחרונים המאבק למען שחרורו צובר תאוצה ואפילו הנשיא פרס התגייס ופנה לאובאמה, את המאבק לקחו תחתם מספר ארגוני ימין ונראה שהימין הישראלי אימץ אליו את פולארד תחת הטענה שהאדם גוייס על ידי ישראל וחובתינו להחזיר אותו.
מעבר לכך שזאת טעות ופולארד עצמו הציע את שרותיו, מומלץ לאנשי הימין לבדוק את הטענות שלהם ולהיזכר כמה מהם התנגדו לעסקת שליט, אותו חייל שבאמת גוייס על ידי צה''ל ונכלא בגלל היותו חלק ממשימה של צה''ל.

אני מבין לגמרי את התעקשות האמריקאים להשאיר את פולראד אצלם, הוא היה חלק מהם והם נתנו בו את אמונם בכך שהיה בתפקיד מסווג, פולראד ריגל לטובת בעלת ברית של האמריקאים ולא לטובת אחד מאוייביהם מה ששם את יחסי ישראל - ארה"ב בסכנה והגדיל ובצדק את הכעס האמריקאי ופגע באמון שלהם בישראל.
ג'ונתן פולארד לא פעל ממניעים טהורים אלא בשביל הכסף שידע שיקבל אם ימסור מידע רלוונטי ולכן גם הציע את שרותיו לסלע.
אפשר בהחלט להבין את הכאב הגדול של משפחת פולארד ולחוש רגשות צער על אשתו שחייה ללא בעלה אך המאבק לשחרורו הוא פתאטי לחלוטין.
המדיניות האמריקאית היא חסרת פשרות במקרים האלו ואפשר להבין אותם, איני מסכים עם מדיניותם הצבאית והחלטתם שאין משא ומתן עם טרוריסטים, מדיניות שבהרבה מקרים גורמת להפקרת חיילים שלהם שנחטפים אבל כשאזרח אמריקאי מרגל למען מדינה אחרת ומוכר מידע מסווג למי שאמורה להיות ידידה של ארה''ב אני מבין לגמרי את הממשל שמתנגד לשחררו.
ג'ונתן פולארד הוא לא רק מרגל שנתפס, הוא הפך להצהרה אמריקאית כלפי מי שינהג כמוהו ותמרור הזהרה לישראל ושאר בעלות בריתה של ארה''ב, מי שבוחר לרגל כנגד המדינה בה הוא חי לוקח סיכון ענק ופולארד לקח אותו אפילו בלי שביקשו ממנו.
פולארד היה חייב לחשוב טוב יותר על מעשיו ולשקול שוב אם הסיכון שווה את הכסף שיקבל, ברגע שנתפס הוא צריך לשלם על מעשיו וגם אם ישראל לקחה עליו אחראיות בסופו של דבר, אין שום סיבה לבוא בטענות לאמריקאים.

 

בין קותי לקריית שמונה

בסביבות השעה 22:30 זכתה הפועל איתוראן קריית שמונה רשמית באליפות המדינה בכדורגל, האליפות הראשונה בתולדותייה, חצי שעה לאחר מכן, ב-23:00 זכה קותי סבג במקום הראשון בתכנית "האח הגדול".
על הנייר, אין שום קשר בשני המקרים מעבר לזה שהם נערכו בזמנים קרובים באותו יום אך אם נבדוק זאת לעומק נבין שיש קשר חזק בין קריית שמונה לקותי.
קריית שמונה היא קבוצה ללא אוהדים אמיתיים, הסיבה היחידה שאוהדייה אוהדים אותה היא שהיא קרובה להם לבית והיא מצליחה, ברגע שהיא נוסעת רחוק היא לא מעניינת את האוהדים שלה וברגע שהיא לא מצליחה, אף אחד לא דואג למצבה. אם יצא לכם לראות משחק בית של קריית שמונה ודאי זיהיתם בקלות צעיפים בצבעים שונים מצבעי הקבוצה המקומית (כחול ולבן), נכון, אתם לא טועים, יציעי קריית שמונה מלאים בצעיפים של הקבוצה הראשונה של תושבי העיר - בית''ר ירושלים.
לאורך שנים בית''ר הייתה הקבוצה המועדפת על חובבי הכדורגל בעיר אך פתאום בא איזי שרצקי, השקיע בקבוצה המקומית והיי! יש לנו דילמה, בעד מי להיות? חשבו וחשבו אוהדי ק''ש מה לעשות והגיעו לפיתרון, ''לטדי רחוק לנו לסוע, אז נבוא למשחקים של קריית שמונה, עם צעיפים של בית''ר.
באותה שעה בה חגגו אוהדי בית''ר את האליפות של קבוצתם, איתוראן קריית שמונה, נשארו בבית האח הגדול 2 אנשים, קותי ותמיר.
האחד,  יצור לא ברור - נבהל, צורח, בוכה, צוחק מאוד לא ברור תמיר, אבל דבר אחד אפשר להגיד עליו - הוא לא טיפש, תמיר הוא בחור שעבר ילדות לא קלה בדיוק בגלל מה שהוא אבל במקום להיתקע במקום של מסכן וחסר כל הוא נלחם על עצמו והיום הוא יודע שהוא שווה לכולם ובהחלט מבין למה אנשים תופסים ממנו, במהלך שהותו בבית תמיר התחבב על כולם, ידע לנהל שיחות עם תוכן ומספיק לראות איך קפצו עליו חבריו הדירים ברגע שיצא מהבית.
השני, קותי, לא חכם במיוחד, שיחק על אותו טריק מתחילת העונה הנוכחית של האח הגדול, קותי שיחק את זה שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר והוא בהחלט מודה לזה (ומשתמש בזה), זה שלא נולד בוילה בכפר שמריהו ולא תמיד קנו לו הכל, חסר הביטחון שזוכה סוף סוף להצלחה כלשהי במסגרת התכנית ולרגע נדמה שהנה, קותי שלנו סוף סוף מצליח, סוף סוף לא רק שווה לכולם, הוא מעל כולם, קותי לא רק אחד מהחבר'ה, קותי הוא החבר'ה.
לרגע אפשר לשכוח את חוסר העומק בתוכן שיחותיו של קותי (בהשוואה לשיחות של סער וערן למשל), את האלימות המאיימת להתפרץ ממנו והאיומים הנפלטים מפיו, את תמיכתו בקבוצת הכדורגל הגזענית, לרגע אפשר להגיד ''איזה חמוד הקותי הזה, הוא כל כך מסכן''.
והנה עירוני קריית שמונה, הקטנה, המסכנה שעבדה כל כך קשה לוקחת אליפות, משאירה את ה''גדולות'' מאחורייה, סינדרלה של ממש, דוגמא ומופת, הקבוצה שכולם רוצים בהצלחתה.
אבל היי! רגע! בואו נעצור ונחשוב, האם קריית שמונה ראוייה לשמש כמודל בכדורגל שלנו?
האם אנחנו רוצים קבוצות בלי קהל אמיתי שיתמוך בכל מצב? האם אנחנו רוצים עוד קבוצות שחלק גדול מקריאות העידוד של אוהדיהן הוא קריאה בשם הספונסר שהופך גם לחלק מסמל הקבוצה ומשמה המלא? אתם מדמיינים לעצכם את הכרוז בברנבאו צועק ''HALA REAL BWIN MADRID''? או אולי הכרוז של ברצלונה מכליל בשם המועדון את הספונסר מדובאי?
האם אנחנו רוצים קבוצה שאוהדייה לא מתביישים בזה שהם בכלל אוהדים קבוצה אחרת מאותה ליגה ורק תופסים גל על הצלחת הקבוצה המקומית? קבוצה שפתחה את רגלייה או יותר נכון שחקן שלה מתח את ידיו על מנת לעזור לקבוצה האהובה על אוהדיו להישאר בליגה?
במדינה חסרת תרבות כדורגל כמו ישראל קבוצות כמו קריית שמונה זוכות לשבחים ולא נשאלות לגביהן השאלות החשובות, במדינה חסרת תרבות נבחרים אנשים רדודים כמו קותי כמלכים החדשים,
בישרא-פרחלנד התרבות היא חוסר התרבות והדבר הכי עמוק זה הרדידות.
וכדאי לסיים בדבר חיובי,
בפרחלנד 2012 אנשים כמו קותי וקבוצות כמו קריית שמונה ייעלמו פתאום בדיוק כמו שבאו.