בסביבות השעה 22:30 זכתה הפועל איתוראן קריית שמונה רשמית באליפות המדינה בכדורגל, האליפות הראשונה בתולדותייה, חצי שעה לאחר מכן, ב-23:00 זכה קותי סבג במקום הראשון בתכנית "האח הגדול".
על הנייר, אין שום קשר בשני המקרים מעבר לזה שהם נערכו בזמנים קרובים באותו יום אך אם נבדוק זאת לעומק נבין שיש קשר חזק בין קריית שמונה לקותי.
קריית שמונה היא קבוצה ללא אוהדים אמיתיים, הסיבה היחידה שאוהדייה אוהדים אותה היא שהיא קרובה להם לבית והיא מצליחה, ברגע שהיא נוסעת רחוק היא לא מעניינת את האוהדים שלה וברגע שהיא לא מצליחה, אף אחד לא דואג למצבה. אם יצא לכם לראות משחק בית של קריית שמונה ודאי זיהיתם בקלות צעיפים בצבעים שונים מצבעי הקבוצה המקומית (כחול ולבן), נכון, אתם לא טועים, יציעי קריית שמונה מלאים בצעיפים של הקבוצה הראשונה של תושבי העיר - בית''ר ירושלים.
לאורך שנים בית''ר הייתה הקבוצה המועדפת על חובבי הכדורגל בעיר אך פתאום בא איזי שרצקי, השקיע בקבוצה המקומית והיי! יש לנו דילמה, בעד מי להיות? חשבו וחשבו אוהדי ק''ש מה לעשות והגיעו לפיתרון, ''לטדי רחוק לנו לסוע, אז נבוא למשחקים של קריית שמונה, עם צעיפים של בית''ר.
באותה שעה בה חגגו אוהדי בית''ר את האליפות של קבוצתם, איתוראן קריית שמונה, נשארו בבית האח הגדול 2 אנשים, קותי ותמיר.
האחד, יצור לא ברור - נבהל, צורח, בוכה, צוחק מאוד לא ברור תמיר, אבל דבר אחד אפשר להגיד עליו - הוא לא טיפש, תמיר הוא בחור שעבר ילדות לא קלה בדיוק בגלל מה שהוא אבל במקום להיתקע במקום של מסכן וחסר כל הוא נלחם על עצמו והיום הוא יודע שהוא שווה לכולם ובהחלט מבין למה אנשים תופסים ממנו, במהלך שהותו בבית תמיר התחבב על כולם, ידע לנהל שיחות עם תוכן ומספיק לראות איך קפצו עליו חבריו הדירים ברגע שיצא מהבית.
השני, קותי, לא חכם במיוחד, שיחק על אותו טריק מתחילת העונה הנוכחית של האח הגדול, קותי שיחק את זה שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר והוא בהחלט מודה לזה (ומשתמש בזה), זה שלא נולד בוילה בכפר שמריהו ולא תמיד קנו לו הכל, חסר הביטחון שזוכה סוף סוף להצלחה כלשהי במסגרת התכנית ולרגע נדמה שהנה, קותי שלנו סוף סוף מצליח, סוף סוף לא רק שווה לכולם, הוא מעל כולם, קותי לא רק אחד מהחבר'ה, קותי הוא החבר'ה.
לרגע אפשר לשכוח את חוסר העומק בתוכן שיחותיו של קותי (בהשוואה לשיחות של סער וערן למשל), את האלימות המאיימת להתפרץ ממנו והאיומים הנפלטים מפיו, את תמיכתו בקבוצת הכדורגל הגזענית, לרגע אפשר להגיד ''איזה חמוד הקותי הזה, הוא כל כך מסכן''.
והנה עירוני קריית שמונה, הקטנה, המסכנה שעבדה כל כך קשה לוקחת אליפות, משאירה את ה''גדולות'' מאחורייה, סינדרלה של ממש, דוגמא ומופת, הקבוצה שכולם רוצים בהצלחתה.
אבל היי! רגע! בואו נעצור ונחשוב, האם קריית שמונה ראוייה לשמש כמודל בכדורגל שלנו?
האם אנחנו רוצים קבוצות בלי קהל אמיתי שיתמוך בכל מצב? האם אנחנו רוצים עוד קבוצות שחלק גדול מקריאות העידוד של אוהדיהן הוא קריאה בשם הספונסר שהופך גם לחלק מסמל הקבוצה ומשמה המלא? אתם מדמיינים לעצכם את הכרוז בברנבאו צועק ''HALA REAL BWIN MADRID''? או אולי הכרוז של ברצלונה מכליל בשם המועדון את הספונסר מדובאי?
האם אנחנו רוצים קבוצה שאוהדייה לא מתביישים בזה שהם בכלל אוהדים קבוצה אחרת מאותה ליגה ורק תופסים גל על הצלחת הקבוצה המקומית? קבוצה שפתחה את רגלייה או יותר נכון שחקן שלה מתח את ידיו על מנת לעזור לקבוצה האהובה על אוהדיו להישאר בליגה?
במדינה חסרת תרבות כדורגל כמו ישראל קבוצות כמו קריית שמונה זוכות לשבחים ולא נשאלות לגביהן השאלות החשובות, במדינה חסרת תרבות נבחרים אנשים רדודים כמו קותי כמלכים החדשים,
בישרא-פרחלנד התרבות היא חוסר התרבות והדבר הכי עמוק זה הרדידות.
וכדאי לסיים בדבר חיובי,
בפרחלנד 2012 אנשים כמו קותי וקבוצות כמו קריית שמונה ייעלמו פתאום בדיוק כמו שבאו.
על הנייר, אין שום קשר בשני המקרים מעבר לזה שהם נערכו בזמנים קרובים באותו יום אך אם נבדוק זאת לעומק נבין שיש קשר חזק בין קריית שמונה לקותי.
קריית שמונה היא קבוצה ללא אוהדים אמיתיים, הסיבה היחידה שאוהדייה אוהדים אותה היא שהיא קרובה להם לבית והיא מצליחה, ברגע שהיא נוסעת רחוק היא לא מעניינת את האוהדים שלה וברגע שהיא לא מצליחה, אף אחד לא דואג למצבה. אם יצא לכם לראות משחק בית של קריית שמונה ודאי זיהיתם בקלות צעיפים בצבעים שונים מצבעי הקבוצה המקומית (כחול ולבן), נכון, אתם לא טועים, יציעי קריית שמונה מלאים בצעיפים של הקבוצה הראשונה של תושבי העיר - בית''ר ירושלים.
לאורך שנים בית''ר הייתה הקבוצה המועדפת על חובבי הכדורגל בעיר אך פתאום בא איזי שרצקי, השקיע בקבוצה המקומית והיי! יש לנו דילמה, בעד מי להיות? חשבו וחשבו אוהדי ק''ש מה לעשות והגיעו לפיתרון, ''לטדי רחוק לנו לסוע, אז נבוא למשחקים של קריית שמונה, עם צעיפים של בית''ר.
באותה שעה בה חגגו אוהדי בית''ר את האליפות של קבוצתם, איתוראן קריית שמונה, נשארו בבית האח הגדול 2 אנשים, קותי ותמיר.
האחד, יצור לא ברור - נבהל, צורח, בוכה, צוחק מאוד לא ברור תמיר, אבל דבר אחד אפשר להגיד עליו - הוא לא טיפש, תמיר הוא בחור שעבר ילדות לא קלה בדיוק בגלל מה שהוא אבל במקום להיתקע במקום של מסכן וחסר כל הוא נלחם על עצמו והיום הוא יודע שהוא שווה לכולם ובהחלט מבין למה אנשים תופסים ממנו, במהלך שהותו בבית תמיר התחבב על כולם, ידע לנהל שיחות עם תוכן ומספיק לראות איך קפצו עליו חבריו הדירים ברגע שיצא מהבית.
השני, קותי, לא חכם במיוחד, שיחק על אותו טריק מתחילת העונה הנוכחית של האח הגדול, קותי שיחק את זה שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר והוא בהחלט מודה לזה (ומשתמש בזה), זה שלא נולד בוילה בכפר שמריהו ולא תמיד קנו לו הכל, חסר הביטחון שזוכה סוף סוף להצלחה כלשהי במסגרת התכנית ולרגע נדמה שהנה, קותי שלנו סוף סוף מצליח, סוף סוף לא רק שווה לכולם, הוא מעל כולם, קותי לא רק אחד מהחבר'ה, קותי הוא החבר'ה.
לרגע אפשר לשכוח את חוסר העומק בתוכן שיחותיו של קותי (בהשוואה לשיחות של סער וערן למשל), את האלימות המאיימת להתפרץ ממנו והאיומים הנפלטים מפיו, את תמיכתו בקבוצת הכדורגל הגזענית, לרגע אפשר להגיד ''איזה חמוד הקותי הזה, הוא כל כך מסכן''.
והנה עירוני קריית שמונה, הקטנה, המסכנה שעבדה כל כך קשה לוקחת אליפות, משאירה את ה''גדולות'' מאחורייה, סינדרלה של ממש, דוגמא ומופת, הקבוצה שכולם רוצים בהצלחתה.
אבל היי! רגע! בואו נעצור ונחשוב, האם קריית שמונה ראוייה לשמש כמודל בכדורגל שלנו?
האם אנחנו רוצים קבוצות בלי קהל אמיתי שיתמוך בכל מצב? האם אנחנו רוצים עוד קבוצות שחלק גדול מקריאות העידוד של אוהדיהן הוא קריאה בשם הספונסר שהופך גם לחלק מסמל הקבוצה ומשמה המלא? אתם מדמיינים לעצכם את הכרוז בברנבאו צועק ''HALA REAL BWIN MADRID''? או אולי הכרוז של ברצלונה מכליל בשם המועדון את הספונסר מדובאי?
האם אנחנו רוצים קבוצה שאוהדייה לא מתביישים בזה שהם בכלל אוהדים קבוצה אחרת מאותה ליגה ורק תופסים גל על הצלחת הקבוצה המקומית? קבוצה שפתחה את רגלייה או יותר נכון שחקן שלה מתח את ידיו על מנת לעזור לקבוצה האהובה על אוהדיו להישאר בליגה?
במדינה חסרת תרבות כדורגל כמו ישראל קבוצות כמו קריית שמונה זוכות לשבחים ולא נשאלות לגביהן השאלות החשובות, במדינה חסרת תרבות נבחרים אנשים רדודים כמו קותי כמלכים החדשים,
בישרא-פרחלנד התרבות היא חוסר התרבות והדבר הכי עמוק זה הרדידות.
וכדאי לסיים בדבר חיובי,
בפרחלנד 2012 אנשים כמו קותי וקבוצות כמו קריית שמונה ייעלמו פתאום בדיוק כמו שבאו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה